כשהייתי בי"ב, חבר לכיתה סיפר לי איך עוברים גיבוש (במקרה שלו לשייטת):
כל פעם ששואלים "מי מתנדב?" אתה אומר "אני".
וזהו.
פשוט לא?
ביום הראשון, כשכולם מלאי אנרגיה, מוטיבציה ושאפתנות - קל להתנדב.
ביום האחרון, אחרי שבוע התשה מכוונת - פיזית ונפשית - כשהדבר העיקרי שבא לך לעשות זה למות, או אז מגיע המבחן האמיתי. אלו המחזיקים מעמד חזקים בנקודה החשובה מכל - בנפש.
הבוחנים בגיבוש לא טיפשים, הם מבינים שאפשר לפתח כושר גופני, לנפח שרירים, ללמוד לרוץ מהר יותר ולקפוץ גבוה יותר.
הם מחפשים כוח רצון עשוי פלדה מחושלת. מחושלת ע"י מכות הגורל והאתגרים שנוצחו בעבר, שלא הצליחו לשבור את הנפש.
אלו האנשים שיצליחו - כי הם עקשנים יותר מהעולם.
No comments:
Post a Comment